חקיקתו הקרבה של חוק הגיוס ועצירת תקציבי הישיבות על ידי בג"צ, הוציאו שוב את החרדים (חלקם) להפגנות והעלו בפעם המי יודע כמה את נושא גיוס החרדים לדיון. הנושא הטעון נלעס היטיב מכל היבטיו וכותבים רבים כבר העירו את העובדה שהשיח הינו שיח חרשים. השורה התחתונה העולה מכל הדיונים \הטורים \הפרשנויות היא שהחילונים רואים בשירות הצבאי חובה אלמנטרית הנכללת בזכויותיו וחובותיו של כל אזרח בישראל, והחרדים מנגד רואים בשירות הצבאי מהלך שיביא לחילונם ולעקירת דתם, ובכלל, הם מחזיקים את היקום בלימוד התורה. מצג זה של הצגת הצבא כדמון שטני שתכליתו היא העברת החרדים על דתם, הולידה את הדיונים על בקו"ם נפרד ועל גדודים שמורים שיתנהלו בהתאם לאורחות חייו של הציבור החרדי, ובכך נעשה ניסיון להפגיש את הצדדים באמצע הדרך ולהתוות מסלול גיוס חרדי שלא יתנגש עם אורח החיים החרדי.
אבל האמת היא שדיון זה חוטא לאמת הפשוטה שהחרדים אינם יכולים לאפשר לעצמם גיוס המוני, וממש לא (רק) בגלל חשש מחילון ומהיטמעות באוכלוסיה הכללית. גיוס חרדי המוני משמעותו שינוי מנטלי ומהותי באורח החיים של החברה החרדית ובתמונת עולמה, ואולי אף העלמתה של החברה החרדית במתכונתה הנוכחית. מאבק על גיוס חרדים המוני, מבחינתה של החברה החרדית הוא מאבק של להיות או לחדול. ואסביר:
אחד המאפיינים המהותיים של החברה החרדית הוא היותה של התורה מרכז הווייתה. התורה ולימודה היא הדבר שסביבה סובבים כל מערכות החיים של החרדי הממוצע. היא המטרה והכל אמצעי להגשמתה. החינוך למרכזיותה של התורה יעבור דרך מוסדות החינוך בגילים הצעירים יותר, עד ההשתלבות במוסדות לימוד בהדרגה. בגילאי כיתה ט' במוסדות לימוד במתכונת רכה יחסית, ומגילאי כיתה יב' במוסדות לימוד במתכונת מלאה. שנים אלה הם קריטיות להנחלתו של האתוס החרדי בליבותיהם של הצעירים, עד שגם היוצאים לשוק העבודה בשנות העשרים המאוחרות לחייהם מעוצבים בדמות אותן שנים. המסלול החינוכי אותו יעבור כל צעיר חרדי, ידוע מראש, ודווקא היותו מובן מאליו, הוא הביטחון להמשכיותו. במציאות בה צעיר חרדי בשנות העשרה לחייו יעמוד על פרשת דרכים – אם להמשיך במוסדות לימוד או במסלול אחר, או אז מעמדה האבסולוטי של התורה יפגע אנושות. המצב הנוכחי ולפיו צעיר חרדי אינו מתמודד עם שום דילמה, ומסלולו הנוכחי נקבע מעצם השתייכותו החברתית, מבטיח כאמור את המשך קיומו של האתוס החרדי ואורחות חייו.
גיוס המוני של חרדים צעירים יפגע בדיוק בנקודות אלה. משמעותה של חובת שירות צבאי בגיל צעיר היא הימצאותו של צעיר חרדי בשנותיו המוקדמות במערכת צבאית ולא במוסדות לימוד, דבר שיפגע ביישום החינוך אותו קיבל להעמדת התורה במרכז חייו. זאת ועוד, הימצאותו של צעיר חרדי במערכת צבאית הדורשת קבלת החלטות כדבר שבשגרה והתחככות יום-יומית עם החיים, תנפץ את התום ואת הצייתנות המניעים את מסלולו החינוכי הידוע מראש של צעיר חרדי ותסכן את המשך קיומה של החברה החרדית במתכונתה הנוכחית. ביום בו יידרש צעיר חרדי לשוב לספסלי בית המדרש ולמצוא עליהם את מקומו, ספק גדול אם אכן יעשה זאת.
נוכחותו של הצבא במגזר החרדי יתכן אך ורק בשוליים (ולא במובן השלילי). היותם של המתגייסים קבוצת שוליים תדגיש את דמותן השונה של קבוצות המרכז מחד, ותעמיד את מקומו של הצבא בשוליים מאידך. הימצאותם של מתגייסים בשולי המגזר החרדי תיטיב עמו בשל תדמית השוויון בנטל שתדבק לזה, ועיבוי השוליים גם יעזור לו לעמוד ביעדים הדלים שישית עליו חוק הגיוס החדש.
מאבק אפקטיבי של גיוס חרדים חייב להתמקד בהרחבת השוליים למקסימום תוך ויתור על רובו של הציבור החרדי, או לחילופין לזנוח את המאבק סביב גיוס החרדים כשלעצמו וליזום מהלך מחוכם לטווח ארוך שתכליתו הוא שינוי פניה של החברה החרדית והפיכתה לחברה רבגונית יותר הנותנת משקל ומשמעות לדברים נוספים שאינם נקראים בשם "תורה".
אספקלריה 